ליה

כבר מגיל שלושה חודשים שמו לב הסובבים אותנו, שליה סובלת מעיכוב התפתחותי. היא לא התהפכה, לא הראתה שום סימני תזוזה, לא החזיקה כלום בידיים, מיעטה בקשר עין עם זרים ובאופן כללי הייתה די אפאטית לעולם. היינו מושיבים את הילדה, ובאותו מצב היה אפשר למצוא אותה בכל שלב במהלך היום אם לא הזזנו אותה. 

לאחר שהגעתי להבנה שמשהו לא בסדר עם הילדה (גם פה היה מאבק קשה, שלווה בחודשים של הכחשה( התחלנו את התהליך הארוך מול המכון להתפתחות הילד. בעודי מחכה לתשובה מהמכון, ניתן לי מספר הטלפון של אביבה, בהבטחה שהיא מחוללת ניסים. מרגע שראיתי את אביבה הבנתי שאני וליה הגענו למקום הנכון. רמת המחויבות של אביבה לכל ילד שמגיע אליה היא טוטאלית. עליי להדגיש שאביבה לא מחוללת ניסים. עוברים אצלה תהליך ארוך של טיפול, שמלווה בעבודה קשה, גם אצלה וגם בבית. אביבה לא מוותרת ולא מעגלת פינות בעבודתה עם הילדים, ונכון שליה לא פעם בכתה במהלך הטיפול, אבל כל חודש שחלף הביא איתו שינויים אצל הילדה – מוטוריים והתנהגותיים. הפגישות היו שילוב של טיפול בליה והדרכה לי. תמיד קיבלתי הסברים מפורטים כיצד להמשיך טיפול בבית, וכיצד להתנהג עם ליה ולגרות אותה כדי שתוציא החוצה את כל מה שכלוא אצלה. וגם לא פחות חשוב, חיזוקים חיוביים כדי שאני לא אתייאש. 

כאן עלי לציין ,שאביבה הייתה ועדיין נקודת האור היחידה מול כל מערכת הבריאות, שלא ממש מעודדת ונותנת פתרונות לילדים מעוכבי התפתחות כמו ליה. עד היום אני מודה למזלי הרב, שנחסכו ממני הריצות וחוסר הודאות שמלווים הורים רבים עד שהם מוצאים את “המקום הנכון” לטיפול בילדיהם. ליה, בזכותה של אביבה, עברה ועדיין עוברת את כל השלבים ההתפתחותיים – החל מהתהפכות, שימוש בידיים, זחילה, עמידה ולבסוף בחודשיים האחרונים – הליכה. כל שלב, עלי לציין, הושג במאמץ רב והמון עבודה. 

בעידודה של אביבה, ליה בגיל שנה וארבעה חודשים ,כשהיא זוחלת, התחילה ללכת לגן רגיל והפכה לילדה חברותית, חייכנית ומאושרת ויש לציין גם דעתנית, למרות שלאורך כל השנה היא הייתה הילדה היחידה שזחלה בקבוצה שלה. כיום, ליה כבר הולכת לבד, מפטפטת כמה מילים (כל יום מילים חדשות), מתעניינת בנעשה בעולם (“מה זה?”), מציירת ומשחקת.  אנחנו עדיין מגיעים פעם בשבוע לטיפול אצל אביבה ואני מחכה כל השבוע ליום הזה. מיד אחרי הטיפול רואים אצל הילדה התקדמות מהבחינה המוטורית, השפתית וההתנהגותית. ליה עדיין סובלת מעיכוב התפתחותי והיא עדיין לא מתפקדת כבת שנתיים וחצי, אך אני בטוחה שבסיועה של אביבה הילדה תסגור פערים ותהפוך לילדה “רגילה”, בריאה ומאושרת.

לסיום כל מה שנותר לי לומר  - תודה רבה לך אביבה!

* בתמונה ליה בת 9